ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו יחד עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי השתתפו בפורום Raisina – ועידה העוסקת בנושאים גיאופוליטיים ומתקיימת זו השנה השנייה. ראש הממשלה נתניהו הוזמן כנואם הכבוד.

בוועידה השתתפו, בין היתר, ראשי מדינות לשעבר, שרים בכירים מרחבי העולם, משפיענים מתחומי האקדמיה, הבירוקרטיה ועוד.

ראש הממשלה נתניהו פתח את נאומו ב"נמסטה". ואז פנה לידידו "ראש הממשלה מודי, ידידי היקר וידיד יקר של ישראל, תודה בשם עם ישראל על קבלת הפנים היוצאת מן הכלל שהענקת לנו ועל ההזדמנות לשאת דברים בפני פורום זה והאורחים המכובדים הנמצאים כאן מאומות רבות כל כך ומישראל. תודה על ידידותך, תודה על הביקור הזה, שהוא מרגש באופן יוצא דופן, ותודה לך על ההזדמנות לדון בהזדמנויות הניצבות בפנינו בעתיד ובאופן שבו נוכל לעבוד יחד כדי להשיג שגשוג, ביטחון ושלום".

"אני רוצה לומר לך ראשית כיצד אנו בישראל התמודדנו עם האתגר שלנו. אנחנו עם קטנטן, החי במדינה קטנה, קטנה במשהו מהודו, קטנה בהרבה מהודו, ללא משאבים טבעיים, ללא נהרות גדולים – הירדן הוא אמנם נהר גדול, אבל הוא בעצם כמו פלג מפכפך – ואף על פי כן, הפכנו לכוח שלא ניתן להתעלם ממנו על בימת העולם. אני הייתי רוצה לתאר לכם את התהליך שעברנו, ואז לדון במה שנוכל לעשות יחד.

"חשבתי אתמול על המסע שעשינו במהלך אותו טקס מופלא בארמון הנשיאות וחשבתי שלפני 75 שנה, העם שלנו היה כמו עלה נידף ברוח. כשליש מהעם שלנו הושמד, הפך לאפר. ועם זאת, הנה אני עומד כאן כמייצג את העם היהודי באומה ההודית הגדולה, אחד הכוחות הגדולים על פני כדור הארץ. מה הוביל למהפך הזה? זה היה הלקח המרכזי שלמדנו מההיסטוריה היהודית וגם לקח פשוט מהאזור הסוער בו אנו חיים.

"הלקח הוא כזה: החלשים לא שורדים. החזקים שורדים. שלום עושים עם החזקים, כורתים בריתות עם החזקים. אפשר לשמור על השלום באמצעות עוצמה ולפיכך. הדרישה הראשונה של ישראל עוד מימי ראש הממשלה הראשון שלנו, דוד בן גוריון, הייתה להשיג את העוצמה המינימלית הנדרשת כדי להבטיח את קיומנו. ובכן, מהו מקור העוצמה? ישנן שאלות רבות בנושא טבעה של עוצמה, אבל מה המשמעות להיות בעל עוצמה? ובכן, התנאי הראשון הוא כוח צבאי. חייבים מטוסי 35F, צוללות, מיירטים, סייבר, מודיעין. במקרה של ישראל, צריך הרבה מודיעין כדי לפצות על גודלנו. ישנו דבר אחד שמאפיין את כל הדברים שציינתי זה עתה. הם עולים כסף, הרבה כסף וככל שעובר הזמן, הם עולים יותר ויותר כסף. הגנה עולה הרבה מאוד כסף, כך גם חינוך, בריאות, תשתיות – כל הדברים שאזרחינו ראויים להם מרגע שאנו מספקים את הביטחון.

"מאיפה מגיע הכסף? הוא מגיע ממקור העוצמה השני – עוצמה כלכלית. הבטחת עתידנו תלויה בשלושה מקורות עוצמה: עוצמה צבאית, וכעת עוצמה כלכלית. כיצד משיגים עוצמה כלכלית? חינוך. ראש הממשלה מודי ואני שוחחנו על איך אנחנו מחנכים את הנוער שלנו. במקרה של ישראל, ישנו מנגנון חינוך אחד גדול בשם "צבא הגנה לישראל", לשם כולם נכנסים וזוכים להכשרה, טכנולוגיה, הערכה והבנה של הטכניקות המרכזיות, של הטכנולוגיה, שהן חשובות לעתיד, גם לעתיד אזרחי.

"אף על פי כן, ראינו כבר חברות אחרות שהיו להן אנשים משכילים מאוד, מתמטיקאים גדולים, פיזיקאים, מטאורולוגיים, אך הן לא השיגו עוצמה כלכלית. למעשה, הן קרסו. אני מדבר על ברה"מ לשעבר. אולם אם הייתם לוקחים, בעידן הסובייטי, את אחד מאותם מתמטיקאים או מתמטיקאיות ומעבירים אותו או אותה לקליפורניה, לעמק הסיליקון, הם היו מיצרים ערך בתוך שבועיים, וזאת כיוון שתנאי הכרחי לפיתוח כלכלה, חדשנות ויכולת המצאה הוא שווקים חופשיים או חופשיים יותר. הטכנולוגיה והערך המוסף מיוצרים ע"י חברות. חברות מייצרות טכנולוגיה. הן משפרות אותה, הן משכללות אותה, הן ממציאות מחדש. חברות הן קריטיות. ולפיכך המדיניות שמייצרת צמיחה ומעניקה יתרון תחרותי היא המדיניות הכלכלית שמאפשרת לחברות לעשות עסקים. זה נקרא להיות "ידידותי לעסקים".

"אני חייב לומר שנפעמתי כששמעתי אתמול שראש הממשלה מודי הצעיד את הודו, על הציר של היכולת לעשות עסקים, 42 מקומות בתוך שלוש שנים. ראש הממשלה מודי מבין היטב את מה שאני אומר. במלים אחרות, אם אתם רוצים עוצמה כלכלית, עליכם להוריד מסים, לפשט את המיסוי ולחתוך בבירוקרטיה. הממשלה יכולה לעודד צמיחה כלכלית והממשלה יכולה לבלום צמיחה כלכלית. במקרה של ישראל והודו, אין לנו בירוקרטיה להתמודד איתה. אתם יודעים את זה. ולכן התפקיד המרכזי של מנהיגי הודו וישראל הוא להפחית את הבירוקרטיה, לגדוע אותה בגרזן, על מנת שהחברות יוכלו להמשיך לעשות עסקים. זה נותן עוצמה. אנחנו בישראל עשינו זאת. לקחנו כלכלה מאוד ריכוזית ובירוקרטית והפכנו אותה לכלכלת שוק חופשי שמאפשרת לגניוס הכלכלי של הצעירים שלנו לשגשג.

"זה מה שהתחיל את חברות הסטארט-אפ. חברות סטארט-אפ נוצרות ע"י אלפי צעירים. ברגע שיצרנו את האקלים הזה של יצירתיות ויזמות, הכישרונות פרצו החוצה. אני מאמין שעוצמה שנייה זאת היא חיונית לראשונה. אני מאמין  שהעלייה בעוצמה הצבאית וההשפעה הצבאית תלויה בסופו של דבר בעוצמה כלכלית, ועוצמה כלכלית מניעה את כל הדברים שאנו זקוקים להם.

"אנו ביצענו את אותו מעבר לכלכלה יותר ליברלית, ואנו מחויבים לחלוטין להמשיך בנתיב זה כיוון שאנחנו יודעים שאנחנו נמצאים במרוץ בלתי נגמר. הצמיחה האקספוננציאלית שדיברת עליה מושגת היום באמצעות שילוב של נתוני עתק, קישוריות ובינה מלאכותית. מדינות שיאחזו בעתיד הן אלה שיחדשו עפ"י הקווים הללו. העתיד שייך לאלה שמחדשים. אלה שמחדשים יחדשו בשווקים חופשיים יותר. וזה מה שעל כולנו לעשות. אנחנו עושים זאת. הודו עושה זאת.

"משביססנו את עוצמתנו הצבאית ועוצמתנו הכלכלית, אנו כעת מפתחים את העוצמה השלישית שלנו, והעוצמה השלישית היא עוצמה מדינית. בכך אני מתכוון ליכולת לכרות בריתות מדיניות ומערכות יחסים עם מדינות רבות אחרות. רק במהלך השנה האחרונה ביקרתי בשש יבשות – אסיה, אפריקה, אירופה – באפריקה ביקרתי שלוש פעמים בשנה וחצי – דרום אמריקה, וכמובן צפון אמריקה ואוסטרליה. כל השש. יש לנו מספר הולך וגדל  של מדינות עמן יש לנו קשרי סחר, קשרי תרבות, קשרים טכנולוגיים וביטחוניים. זה חשוב מאוד עבורנו על מנת לשדרג את מעמדנו בעולם ולהשיג את היחסים שמבטיחים בסופו של דבר את העוצמה שלנו. עוצמה צבאית, עוצמה כלכלית, עוצמה מדינית.

"אולם ישנו, כך אני מאמין, כוח רביעי, והכוח הרביעי הוא כוח הערכים והמסורות שלנו. שאלו אותי מנהיגים אפריקניים בסימפוזיון באו"ם לגבי טכנולוגיה ישראלית המסייעת לשנות את פניה של אפריקה, הם שאלו אותי מה הסוד של ישראל. הם אמרו: אנחנו יוצרים הרבה בעיות באפריקה, ואתם באים ויוצרים את הפתרונות יחד איתנו. מה הסוד שלכם? אתם כזאת מדינה קטנה. איך אתם עושים זאת? ואני אמרתי: תראו, אנחנו עם מיוחד. אנחנו כמו עץ שיש לו שורשים עמוקים באדמה העתיקה שלו, במסורות העתיקות שלנו, ועם זאת אנו שולחים את ענפינו למעלה לשמיים. אנחנו ממשיכים לחקור, ממשיכים לבחון, ממשיכים לחפש אחר דרכים חדשות. הענפים מגיעים עד לשמיים ואילו השורשים נטועים עמוק באדמה. אני מאמין שזה הסוד של ישראל. אני גם מאמין שזה הסוד של הודו. זה בדיוק אותו דבר. מסורות חזקות, תרבויות עתיקות, שבהן אנו כה גאים, ועם זאת מוחות סקרנים ששואפים להגיע לשחקים, חותרים לפתרונות חדשים לבעיות חדשות כל הזמן, ואני חושב שזה מאפיין את שני עמינו.

"אני גם מאמין שישנו דבר אחד נוסף שמחבר בינינו, ואני חושב שאולי זה הדבר החשוב מכל. יש לנו מערכת יחסים מיוחדת. בין כל המדינות, יש לנו יחס מיוחד לדמוקרטיה. הודו היא הדמוקרטיה המאוכלסת ביותר. זה מקום שמראה שאפשר לנהל את האנושות באמצעות חירות, שאפשר להבטיח את זכויותיהם של אנשים, את אותם דברים שהופכים את חיינו לראויים – היכולת לחשוב מה שאנחנו רוצים, לומר את מה שעל לבנו, לעשות מה שאנו רוצים, בחברה שהיא פלורליסטית, מגוונת וחופשית. זאת המהות של הודו וזאת המהות של ישראל.

"ולכן הדבר הרביעי שמחבר אותנו יחד הוא הערכים שלנו, והערך החשוב ביותר הוא ערך הדמוקרטיה. אני מאמין שזה לא רק דבר חולף. אנו עוברים כעת מנתיב אחד לנתיבים רבים. יש לנו יחסים יוצאי דופן עם דמוקרטיה בשם ארצות הברית של אמריקה. יש לנו יחסים מיוחדים עם דמוקרטיה בשם קנדה ועם מדינות אחרות. הסיבה שאני מציין את החשיבות של דמוקרטיות היא בגלל שאף על פי יש לנו יחסים עם רוב מדינות העולם, הרי שאם אנו רוצים לחיות בעולם השומר על נורמות בינלאומיות – משהו שאתה, ראש הממשלה מודי, מדבר עליו כל הזמן – אז אנו חייבים שתהיה לנו כמובן היכולת להגן על הנורמות הללו, ודמוקרטיות מתחברות אחת לשנייה בדרכים טבעיות. אנחנו חשים אהדה טבעית להודו. כשצעדתי ברחובות הודו, כפי שעשיתי עכשיו באגרא, ראיתי את האהדה והידידות של האנשים. מישהו אמר לי: 'אני כל כך שמח שאתה ידיד של ראש הממשלה שלנו ושהוא ידיד שלך. אנחנו ידידים שלך. אנחנו ידידים של ישראל'. זוהי ידידות טבעית ושותפות טבעית בין עמים דמוקרטים וחופשיים.

"יש מי שקורא תיגר על אורח החיים שלנו. החתירה למודרניות ולחדשנות מאוימת ע"י האסלאם הרדיקלי על זרועותיו הטרוריסטיות מן הזרמים השונים, והדבר עלול לערער את המערכת הבינלאומית. אני חושב שאחת הדרכים להתמודד עם אתגר כזה היא לחזק את היחסים בין שתי הדמוקרטיות הגדולות שלנו. ברית הדמוקרטיות היא חשובה כדי להבטיח את עתידנו המשותף. אני מאמין שהאפשרויות הן אינסופיות. דנו בביקור זה בדרכים לחזק את שתי אומותינו בתחומים האזרחיים, בתחומים הביטחוניים, בכל תחום. זה משהו שאני מצפה לעשותו.

"אני מבקש להודות לך שוב על שהענקת לי את ההזדמנות הזאת להביא את הודו לישראל ואת ישראל להודו. ביקורך ההיסטורי היה פורץ דרך. אתה המנהיג הראשון של הודו שביקר בישראל מזה 3,000 שנה. אני יודע שלא יעבור זמן רב עד ביקורך הבא. אנו מאמינים בהודו כפי שאתם מאמינים בישראל. בהצלחה להודו ובהצלחה לישראל, ואלוהים יברך את הברית בין הודו לישראל.